פרשנות

המהפכה שלא תתנרמל: קץ הציונות הפרגמטית

עד 1977 הציונות האזינה למשק כנפי ההיסטוריה, אך עמדה בפיתוי וזכתה בלגיטימיות בינלאומית ● האם 22 יישובים חדשים מצדיקים ויתור על ההישג המדיני הגדול ביותר?

יואב קרני | פורסם ב07 ביוני 2025 בשעה 18:58
כתבה במתנהשמירה בגלובס שלי|8האזנה
ישראל מצטרפת לאו''ם, מאי 1949. מימין: שר החוץ משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן / צילום: לע''מישראל מצטרפת לאו''ם, מאי 1949. מימין: שר החוץ משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן / צילום: לע''מ

מזלה של המהפכה הציונית היה, כנראה, שב-80 השנים הראשונות שלה ניהלו אותה אנשים אשר הכירו בצורך להיות פרגמטיים: לנצל הזדמנויות (כמעט תמיד), להאזין למשק כנפי ההיסטוריה (מפעם לפעם), אבל להתרחק מפי התהום (בדרך כלל).

נושאים קשורים:

הוספת נושאים למעקב ב

לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.

עוד בנושא

הנקראות ביותר : מגזין G

המומלצות

הישאר מעודכן במה שקורה עם הניוזלטר של גלובס

הרשמה