הסכמי אברהם היוו מפץ של ממש במזרח התיכון. ההסכמים, שנחתמו ב־2020 עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו (ובהמשך גם עם סודאן), כללו נורמליזציה ביחסים, פתיחת שגרירויות ושיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים - ובעיקר שברו קונספציה של שנים רבות כי לטובת נורמליזציה עם מדינות ערביות, ישראל מוכרחה לוותר על שטחים או לספק אופק מדיני לפלסטינים.
המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן המציאות
הסכמי אברהם שנחתמו בספטמבר 2020 היוו מפץ במזרח התיכון, וסימנו עידן של שלום, השקעות זורמות ונורמליזציה שתתרחב למדינות האזור ● האמירותים הפכו לשותפי סחר מהותיים ומרוקו התחמשה בנשק כחול־לבן, אבל הרחוב הערבי זועם והמלחמה בעזה לצד דיבורים על סיפוח מערערים את יסודות ההסכמים ● החזון תלוי בתחזוקה שקטה וזהירה ● <strong>5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד</strong>
דין שמואל אלמס | פורסם ב12 בספטמבר 2025 בשעה 15:59
טקס החתימה על הסכמי אברהם בוושינגטון / צילום: ap, Alex Brandonנושאים קשורים:
הוספת נושאים למעקב ב 
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
