טור סופ"ש

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

דרור מרמור | פורסם ב06 בפברואר 2026 בשעה 12:46
כתבה במתנהשמירה בגלובס שלי|8האזנה
קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstockקריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

"לפני שנים, היו מי ששאלו בחיוך מריר: למה קוראים לעיר קריית שמונה? התשובה הייתה: 'ארבע שעות הלוך, ארבע שעות חזור'. למעשה זה היה חמש. ובכן, המציאות הזאת כבר לא קיימת יותר. חיזקנו לאין שיעור את הנגישוּת לקריית שמונה" (ראש הממשלה בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה החגיגית השבוע בקריית שמונה, מזכיר - ממש לא בפעם הראשונה - כמה נוח וממכר לנסוע שנים עם צ'קלקה על הרכב, ולא להכיר את התלאות בכבישים שאזרחי המדינה האחרים מכירים מצוין).

לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.

עוד בנושא

הנקראות ביותר : נדל"ן ותשתיות

המומלצות

הישאר מעודכן במה שקורה עם הניוזלטר של גלובס

הרשמה