חצי שנה לבחירות, ונפתלי בנט ויאיר לפיד הכריזו על הקמת מפלגת "ביחד" החדשה. "אנחנו בתקופה גורלית שדורשת צעדים נועזים", הצהיר בנט במסיבת העיתונאים. בעוד המבחן האלקטורלי טרם הוכרע, המבחן הציבורי כבר כאן. ברקע ניצבים חובות העבר של מפלגותיו הקודמות של בנט והניסיון לקדם את "חוק בנט" - שנועד להבטיח שכספי הציבור לא ייעלמו עם סגירת המפלגה. החיבור בין הנדוניה של "בנט 2026" למנגנון של "יש עתיד" מייצר שותפות עם משמעויות תקציביות מורכבות. מאיפה יגיע הכסף, מי אחראי לחובות ומה אומר החוק? גלובס עושה סדר.
נדוניה של מנדטים וחובות? המשמעויות הכלכליות של איחוד בנט־לפיד
המהלך של בנט ולפיד מציף את הדיון על אפקטיביות מימון המפלגות בישראל ● כך, מיליוני שקלים "מתאדים", וגירעונות עבר נותרים ללא כתובת ● מאיפה יגיע הכסף לקמפיין המשותף, מי נושא באחריות לחובות "הבית היהודי", והאם עשוי "חוק בנט" לטרוף את הקלפים?
ג'ניפר סילון | פורסם ב27 באפריל 2026 בשעה 18:38
לפיד ובנט בעת ההצהרה על האיחוד / צילום: ap, Ariel Schalitנושאים קשורים:
הוספת נושאים למעקב ב 
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
