גזענות

הדלת הרחבה והסדק הצר: איך להציל את הדמוקרטיה והלאום

הדמוקרטיה המערבית עומדת במשבר החמור ביותר זה 80 שנה. מתנהלת נגדה מתקפה מבית ומחוץ ● גם מדינת הלאום הישראלית שקועה במשבר. אפשר שנחוץ לה נסיוב חדש של לגיטימיות

"מגרש הרוסים" לוקחת אותנו חזרה לניינטיז, ולא עושה הנחות על גזענות

הסדרה החדשה של התאגיד לכאורה עוסקת בפרשיית רצח, אבל הסיפור האמיתי הוא בכלל על העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90 ● העלילה מוציאה מהבקבוק את השד העדתי שלא פסח על מי שביקשו לעלות לארץ וספגו התנשאות והשפלה

מברלין ועד ניו יורק: ערבים ישראלים שהחליטו לעזוב מספרים למה

מחקר חדש מגלה כי 57% מבני החברה הערבית בישראל פסימים לגבי עתיד המדינה ו-47% חוששים לחייהם במידה רבה ● מי שדיברנו איתם מרגישים שמאז תחילת המלחמה היחס כלפיהם השתנה מקצה לקצה ● בשילוב הפערים החברתיים והפשיעה ביישוביהם - חלקם מדברים על הגירה ואף עזבו לטובת הזדמנויות מעבר לים ● אלא שרבים מהם הם בדיוק מי שהיו יכולים לדחוף את המגזר קדימה

"יש לנו אויב משותף": הוגה הדעות שבטוח – הברית הזו היא צו השעה

רג'יב מלהוטרה, הוגה דעות מוביל שאפילו ראש ממשלת הודו עוקב אחריו באדיקות, מאמין שהגיע הזמן להעמיק את הברית בין הקהילות ההינדית והיהודית, שלדבריו חולקות "גורל משותף" ● בראיון לגלובס הוא מתאר כיצד האנטישמיות בארה"ב ("שהיא בערך כמו הינדופוביה") יצאה מגבולות הקמפוסים ומספר מה גרם לו לעזוב את המחנה הדמוקרטי אחרי עשרות שנים ● וגם: המפגשים החשאיים שקיים לפני 20 שנה עם הרב הראשי לישראל

הגזענות הסמויה: המחקר שבדק מה קורה כשבני מיעוטים עוברים לבניין

מחקר רחב היקף של שני כלכלנים שהוצג בכנס של בנק ישראל מגלה כי כשמשקי בית של מיעוטים נכנסים לבניין שבו עד אז לא היו דיירים מקבוצות מיעוט, מחירי הדירות בו יורדים יחסית לסביבתו

ראש ממשלת בריטניה מגדיר מחדש את הזיכרון הלאומי

רישי סונאק אולי סיים את הקריירה כאשר הסתלק מן האזכרה לשחרור אירופה ● הייתכן שהיא פשוט לא דיברה אל ליבו? הייתכן שחברת מהגרים מוכרחה לשכוח?

6 הערות על תרבות הביטול בעקבות הרטרוספקטיבה של פיליפ גסטון

הצייר היהודי קנדי פיליפ גסטון, הנחשב לאחד האמנים החשובים במאה העשרים, עומד במרכז השערורייה התורנית בעולם האמנות האמריקאית ● השיח הפרוגרסיבי סימן את ציוריו - המנציחים את המצנפות המזוהות עם התנועה הגזענית קו קלוקס קלאן, אותן ראה כילד בלוס אנג'לס בתחילת שנות השלושים - כפוגעניים ● בתו של האמן על עבודות אביה: "העז לחשוף את העובדה שהחברה האמריקאית אפשרה לטרור הגזעני, לו היה עד מילדותו, להתקיים"