גירעון (עודף) תקציבי

אף צד לא קיבל כל מה שהוא רצה במיסוי הבנקים. חוץ מאגף התקציבים

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי ● בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו ● מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

פשרה של מעל 3 מיליארד שקל: המתווה בין סמוטריץ' לבנקים

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 ● בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות ● בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

התקציב יאושר בשבוע הבא, ואפילו באוצר בטוחים שהוא לא רלוונטי

במשרד האוצר חלוקים האם הרזרבה המוגדלת שנכללה בתקציב המעודכן תספיק נוכח ההתחממות בצפון והמערכה עם איראן ● בתרחיש של כניסה קרקעית מורחבת ללבנון, מייד לאחר אישור תקציב 2026 ה"לא רלוונטי" יתקנו אותו באוצר עם גירעון גבוה יותר שידרוש שוב חקיקה

משבר אנרגיה וזינוק בהיצע הכסף: איום האינפלציה של אחרי המלחמה

האינפלציה בחודש פברואר טיפסה לקצב שנתי של 2%, אבל המומחים מזהירים מפני התפרצות גבוהה יותר בהמשך נוכח המלחמה, הגירעון התופח והזינוק במחירי האנרגיה ● וגם: למה המצב עשוי להחמיר בעוד כשנה?

הנתון שזינק במלחמה ומקפיץ את הריבית על המשכנתא

העלייה המחודשת ברמות אי־הוודאות באה לידי ביטוי בקפיצה בפרמיית הסיכון בתשואות האג"ח הממשלתיות ולהתרחקות מתווה הפחתת הריבית ● שילוב זה מחלחל ישירות לעלויות המימון של הציבור, ובראשן ריבית המשכנתאות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו, והריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד־פעמית חריגה של כ־10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים"

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר ● בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

אפקט הריבאונד: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

נתניהו וסמוטריץ׳: מקפיאים את חוק הגיוס ואת מרבית הרפורמות בתקציב

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות ● תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגירעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

הממשלה תאשר כ־5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה ● באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון

רגע לפני המלחמה: נתון הגירעון הכי טוב שנמדד בישראל מ-7 באוקטובר

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל ● הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל ● הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה

האוצר נכנס למלחמה עם תקציב המשכי ולא משוכנע שיעמוד ביעדים

בור של 55 מיליארד שקל בפער התקציבי, יחס חוב־תוצר שמזנק ורפורמות שמאיימות לנשור מחוק ההסדרים ● באוצר מקווים שהצמיחה תעניק למשק אוויר לנשימה מול העלויות המאמירות

רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מבלי להתייחס למלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון בתקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ברשות המסים חוגגים: ינואר שבר כמעט כל שיא אפשרי

נתוני משרד האוצר הצביעו על קפיצה ריאלית של 5% בהכנסות המדינה ביחס לינואר 2025 ● בין הסיבות: עלייה משמעותית בהכנסות מס רווחי הון בזכות העליות בבורסה ורפורמת הרווחים הכלואים ● בצד הפחות חיובי: הגירעון בינואר טיפס, וגם הוצאות הביטחון

הרחק מהיעד: הגירעון הממשלתי בינואר טיפס ל-4.9%

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והסתכם בכ-104.5 מיליארד שקל - כך הודיע אגף החשב הכללי באוצר ● במסגרת תקציב המדינה, יעד הגירעון הוא 3.9% ● בחודש ינואר 2026 הגירעון הסתכם בעודף גבוה של כ-16.9 מיליארד שקל