שוב התרעה, שוב אזעקה, שוב עושים מה שצריך לעשות. הצרחה של פיקוד העורף, שהסטנדאפיסט יוחאי ספונדר תיאר כזעקתה של דרקונה מיוחמת, אולי כבר לא מקפיצה אותנו כמו בפעם הראשונה. בהדרגה, אנחנו חוששים פחות לחיינו, גם מול רשימת הרוגים ופצועים מתארכת. ורוב הזמן לא בוכים, לא זועמים. יש שיקראו לזה חוסן. לעומת זאת, אם ניגרר לוויכוח ברשתות החברתיות, ייתכן שלחץ הדם שלנו יעלה ממש כמו בפעם הקודמת שהשתתפנו באותו ויכוח. קשה יותר להתרגל לזה. מדוע?
בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו
מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?
גלי וינרב | פורסם ב20:00
ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimerנושאים קשורים:
הוספת נושאים למעקב ב 
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
עוד בנושא
הנקראות ביותר : טכנולוגיה
המומלצות
תוכן שיווקי >
הישאר מעודכן במה שקורה עם הניוזלטר של גלובס
הרשמה