ביולוגיה

הפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל טוען: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

מאחורי פריצת הדרך שהסעירה השבוע את עולם המדע

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד תכננו ויצרו מאפס וירוסים שתוקפים חיידקים עמידים, והוכיחו שכלי בינה מלאכותית כבר מסוגלים לכתוב קוד גנטי שעובד ● פריצת הדרך שהסעירה את עולם המדע השבוע מציגה הבטחה רפואית עצומה, אבל היא מגיעה גם עם חשש למרוץ חימוש ביולוגי

אם תנווטו באמצעות טחב, אתם תלכו לאיבוד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: האם הטחב צומח לפי כיוון מסוים ובכך מאפשר התמצאות במרחב? לא באמצע היער

החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

השעון שלא טועה: הפער המסוכן בין גיל ביולוגי לגיל כרנולוגי

המחקר, שנערך ע"י מעבדת הלונג'ביטי והמרכז להזדקנות בריאה של בית החולים שיבא, מאשש את כוח הניבוי של השעונים הביולוגיים המקובלים בעולם ומראה שהם אכן מנבאים מצבים רפואיים

היזמת "ברבי ביוטק" רוצה לערוך עוברים ומחוללת סערה בזירת המדע

הכרזתה היומרנית של היזמת קאת'י טאי על הקמת חברת ביוטק חדשה שוב כיוונה אליה אש ● מצד אחד היא צעירה מבריקה שזוכה למימון ולכבוד במוסדות מוערכים, ומצד אחר בעולם המדע יש מי שמכנים אותה "כלתו של פרנקנשטיין" ● איך הסיפור שלה ייגמר?

סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

הנהירה למדעי המחשב ומינהל עסקים נבלמת, ותוכניות אלטרנטיביות של AI נפתחות בזו אחר זו ● בצל המלחמה הביקוש למקצועות הבריאות עולה, וכך גם מסלולי ההנדסה ואפילו לימודי מזרח תיכון ● לקראת תחילת השנה האקדמית יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות בישראל מהן המגמות החדשות ואיך הן נערכות לעולם המשתנה ● <strong>מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד&nbsp;</strong>

"כשהנכדים שלנו ישמעו שאנשים מתו מסרטן, הם יחשבו שזה מוזר"

ד"ר ליאור ניסים, מראשוני המדענים הישראלים בתחום הביולוגיה הסינתטית, מאמין שהעתיד טמון בה ● לדבריו, בעזרת ביולוגיה סינתטית, לא בטוח ש"עוד חמישה-שישה דורות מהיום בני אדם ייראו כמונו, יתפקדו כמונו, יחשבו כמונו" ● וכבר היום יש לתחום המחקר תרומה משמעותית בחקר מחלות כמו סרטן

מחקר חדש מצא: זו השעה שבה הכי בריא לאכול ארוחת בוקר

חברת Hairstetics המטפלת בהתקרחות נשית הודיעה על השקעה אסטרטגית; בית החולים שיבא מקים מרכז מחקר עם בר-אילן ומרכז חדשנות עם המרכז הרפואי זיו; טרהסייט תפתח מודל בינה מלאכותית בתחום הביולוגיה; ונוירוקייר תתאים תרופות לטיפול בדיכאון באמצעות "מוח קטן בצלחת" ● <strong>השבוע בביומד</strong>

400 חוקרים השיקו פרויקט שאפתני ביותר של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם